הערה מקדימה:
בלהט הכתיבה – היה לי ברור שאני פונה אל בנות מיני שיבינו מן הסתם, אבל אין בכתוב מטה שום כוונה להפלות כמובן.
נעליים, מי לא אוהבת נעליים ?!
הרי זו עובדה ידועה משחר האנושות שנשים ונעליים זה חיבור משמיים. הקניה שלהן אינה תלויה בכמה טוב אני מרגישה עם עצמי, או לפני כמה זמן אכלתי. המידה די קבועה וכבר השלמנו אתה מזמן. והן בכלל מוצר צריכה: תמיד צריך אותן. אז איך לא נאהב נעליים ?!
אז מה הבעיה ?!
הבעיה מתחילה כשהנעליים מתרבות. לא שלנו כמובן (כי לנו עצמנו אף פעם אין יותר מדי נעליים), אבל אלו של הזוג ושל ילדינו הקסומים. למה הם צריכים נעליים שונות לכל עונה בשנה ? ומי אמר שמומלץ להתאים נעל לכל סוג אירוע ? או לכל בגד ? וכך קורה שכמעט תמיד הנעליים מתחילות להצטבר בכניסה לבית, ובשלב מסוים אנחנו מניידות אותן למדף קטן בחוץ (את הנעליים כמובן) והמדף הקטן הופך להיות מדף גדול ובולט להחריד, ואם קנינו ארון נעליים (מהסוג הפשוט, שפשוט להשיג) סביר להניח שגילינו שנעליים במידות גדולות או מגפיים גבוהות – לא עברו את מבחני המיון ואינן נכנסות. ועדיין, יש לנו המון נעליים לאחסן והגשם כבר כאן, מה עושים ?!
יש פתרונות:
מגירת נעליים
אפשר לייחד מגירת נעליים לכל אחד מבני הבית, בכל אחד מהחדרים הרלוונטיים. או לשלב בארון המעילים (שבדרך כלל ממוקם בסמוך לכניסה) – גם מגירה לאחסון נעליים של כל בני הבית, בחברותא שכזו. בשני המקרים, כדאי לדאוג שהמגירה תהיה מאווררת.
ארון נעליים
אפשר לרכוש ארון נעליים ייעודי, ובמקרה כזה כדאי לחפש ארונות "של פעם". גם כי פעם עשו אותם איכותיים באמת, גם כי פעם לקחו בחשבון עומק נדרש לנעליים גדולות ו/או גבוהות והכי חשוב: לריהוט מפעם יש אופי "של פעם" וזה ייחודי.
ספסל לאחסון נעליים
אפשר גם לבחור ב-"ספסלי נעליים" שהם ספסל לכל דבר. יש להם יכולת להיפתח מהחזית (כמגירה) או מהראש (כמכסה של ארגז) ואפשר לנצלם גם כמקום ישיבה לשם נעילת הנעליים וגם ככה סתם. בחוץ ובפנים.
מסקנה:
יש מה לעשות וכדאי לעשות, כי אחרי שתסדירו את "תערוכת הנעליים" שמוצגת ליד הדלת, אולי תגלו שנשאר מקום לזוג חדש וזה שווה ממש, נכון ?!
אם מתחשק לכם לקרוא עוד קצת על אפשרויות אחסון בבית: מוציאה שלדים מהארון / על ספרים, ספריות ועלינו ביניהם… / אהבה משכבר הימים / תשליך.
